תתארו לעצמכם ילד שמנמן בכיתה ו', ביישן, חסר ביטחון. מה הוא צריך? בעיקר שמישהו יאמין בו, שמישהו ילך איתו בדרך, שמישהו יסמוך עליו וייתן לו ביטחון במקום שהוא נמצא בו.
ילד הזה מגיע לפעולה בצופים, הוא נהנה ונרשם, זה חוג מבחינתו. הוא ממשיך בתנועה שנה, ועוד שנה, מפה לשם הוא בכיתה י"ב, אחרי 7 שנים בתנועה. מה איתו אתם שואלים?
הילד צבר ביטחון, אמונה בעצמו, אמונה בחברה, אמונה באנשים. זה מה שתנועת הצופים יודעת לעשות – לייצר בוגרים משמעותיים. איך? הילד השמנמן היה מדריך, היה ראש גדוד, היה מרכז שבט צעיר וניהל שבט של מעל 500 חניכים. הילד יצא לשנת שירות בצופים, תרם שנה מהחיים שלו לחברה, דחה את הצבא בשנה כדי לתרום. הוא משמעותי.
הוא משמעותי כי התנועה גרמה לו לרצות להיות אחד כזה. התנועה הזו, שהפכה ילד חסר ביטחון למשמעותי, עומדת להיסגר. 100 אלף בני נוער שאמורים להפוך למשמעותיים לא יגיעו לזה. מאות אלפי ילדים פוטנציאלים להפוך למשמעותיים, לא יזכו לבית שני, לא יזכו לדמויות בוגרות שיוכלו להסתכל עליהם בעיניים נוצצות, לא יזכו למישהו שיאמין בהם. לא יזכו להיות בוגרים משמעותיים.
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
אני, אופיר שחר, הילד השמנמן שלפני 8 שנים הגיע לפעולה בצופים, נחנק מדמעות, כשהוא מבין שהבית שלו, המקום שהפך אותו למי שהוא, עומד להיסגר. אני רוצה להיות משמעותי, ואני מאמין בכל לבי שתנועת הצופים היא המקום הכי טוב שילד יכול לגדול בו. אנחנו צריכים חברה חזקה, ותנועת הצופים היא המפעל הכי חזק, מהיר ואפקטיבי שמסוגל לייצר חברה כזו.
