נקודת פתיחה

בעוד בדיוק שבוע ימים תצא לדרך עונת 2019/18 בליגת העל ובליגה הלאומית. מ.ס אשדוד והפועל אשקלון, כל אחת בליגה שלה, ינסו כמובן לעשות עונה טובה יותר מקודמתה, כאשר לאחת המטרה היא להישאר בליגה הראשונה, ולשנייה — לבצע קאמבק לליגת העל. אחרי שנאבקו ראש בראש אשתקד, ולבסוף נותרה מ.ס אשדוד בליגה הבכירה, ואילו אשקלון נשרה — הפעם לקבוצות נתיבים שונים. על מ.ס אשדוד עבר קיץ מלא שינויים, אך כמובן גם זה יחסי, כיוון שלא מדובר במהפכה הענקית שביצעה אשקלון אשר נפרדה מרוב שחקני הסגל. מעל שתיהן מרחפים לא מעט סימני שאלה כיוון ששתי הקבוצות עם מאמן חדש, עם זרים חדשים ועם תווית האנדרדוג. למ.ס אשדוד כמובן סיבות לאופטימיות כיוון שהבסיס לעת עתה של גדי קינדה, חן עזריאל, דן ביטון, יואב ג’רפי, טום בן זקן ומאוריציו נשמר, ואילו אצל אשקלון התמונה היא שונה לחלוטין עם סגל אפור וחסר ניסיון. אז מה עבר על הקבוצות הקיץ? מהם הסיכויים לקראת העונה שבפתח? ומה תהיה התרומה של המאמן בכל צד? פרויקט פתיחת עונה ראשון.

קהל מ.ס אשדוד. צילום אורי קריספין

מ.ס אשדוד: מאמן מקצוען, אווירה טובה וציפייה לשיפור

עזבו: משה אוחיון (פרש ומונה לעוזר מאמן שני), אור אינברום, בלסינג אלקה, רועי בקל (פרש), וובה בראון, דור ג’אן, תום מונד, עידן מקדש, שחר פיבן, איגור פיליפנקה, ירדן קרישטול ויוסי מזרחי (מאמן).
הצטרפו: לאונרדו אווסו, דודו ביטון, פיליפ קנזביץ’, בן רייכרט, דור גלילי, רן רובין, רועי משפתי, אוהד רבינוביץ’, בובי מילבסקי (מאמן) ורוברט סטוינובסקי (עוזר מאמן).
נשארו: בן אל אדרי, יצחק אספה, עמית ביטון, דן ביטון, טום בן זקן, ניר ברדע, קרלו ברוצ’יץ’, ויקטור גנב, יואב ג’רפי, דין דוד, יובל יעקובוביץ’, בנצי מושל, אביב סולומון וחן עזריאל.
מתנדנדים: מאוריסיו קורדיירו, גדי קינדה ויואב ג’רפי.
האיש על הקווים: אחרי קומדיית חילופי המאמנים אשתקד, שכללה את ראובן עטר, עמיר תורג’מן ויוסי מזרחי, במ.ס אשדוד יחפשו קודם כול לסיים את העונה כשבקנה מאמן אחד: בובי מילבסקי. עדיין אי אפשר באמת לדעת על יכולות האימון של המקדוני, אך בסביבת המועדון כבר כעת אומרים בפה מלא כי מדובר במקצוען אמיתי. הוא גם דייקן בלתי נלאה ומתמקד בדברים קטנים כגדולים. במחנה האימונים בסלובניה הוא בחר לבצע אימונים לחוליות ההגנה, הקישור וההתקפה באופן פרטני. מילבסקי, שהיה שחקן באשדוד לפני שנים, צריך הפעם ללמוד את הלך הרוח של המועדון מזווית אחרת, זווית המאמן. לא מעט מונח על כתפיו, והציפיות ממנו הן להביא את מ.ס העונה להיות קבוצת אמצע טבלה ומעלה. לא משנה מה רמת המקצועיות שלו, גם הוא יודע שהמבחן האמיתי יהיה מבחן התוצאה.
התחזקה או נחלשה? מ.ס אשדוד נפרדה הקיץ משחקנים מוכשרים ודומיננטיים, דוגמת אור אינברום ובלסינג אלקה, שני המוציאים לפועל שלה. גם עזיבתו של וובה בראון היא משמעותית. אך מעבר לכך את המכסה של השחקנים האחרים שעזבו ניתן למלא בלי בעיה. הזרים שצורפו, לאונרדו אווסו ופיליפ קנזביץ’, הם למעשה סימן השאלה הגדול והם אלו שיצטרכו לקחת את המושכות ולהפגין יכולת טובה באופן מיידי. על פניו קשה להחליט אם הסגל התחזק או נחלש, אך אפשר לומר שחלוצים דוגמת דודו ביטון ודור גלילי יכולים להביא את הערך המוסף, בוודאי לאור ההצטיינות של האחרון במחנה. הרכש הפחות מוצלח לטעמנו הוא בן רייכרט, שלמרות ההד הגדול סביבו, עדיין לא עשה את הפריצה המיוחלת. אשדוד עדיין צריכה להתחזק, וסביר להניח שבמהלך השבוע הקרוב נראה אותה מצרפת לפחות עוד שני שחקנים.
הסיכויים: התחזית של מ.ס אשדוד לעונה הקרובה היא מעונן עם חשש לגשם מקומי. האווירה במועדון השתנתה, האנשים שם משדרים אופטימיות, ונדמה שאמורה לעבור עליה עונה הרבה יותר טובה מאשתקד. אף על פי שהליגה עד כה נראית שוויונית במיוחד, למעט הפועל חדרה — המועמדת הבכירה לחזור לליגה השנייה — אשדוד אמורה להתעלות על האחרות ולסיים את העונה במקום גבוה יותר מבעונה שעברה.
המטרות: מקומות 11—7.

לאונרדו אווסו. צפוי להיות בורג מרכזי צילום דוברות מ.ס אשדוד

בובי מילבסקי ועוזרו. התחלה חדשה צילום דוברות מ.ס אשדוד

הפועל אשקלון: סגל חלש, יו”ר חדש ומאמן לא מספיק עיקש
עזבו: טל איילה, דלה איינוגבה, שי בן דוד, אלעד גבאי, דובב גבאי, עודד גביש (פרש), ולדימיר דבאלישווילי, ישראל זגורי, רודי חדד, ברניסלב יובאנוביץ’, מושיקו לוגסי, מירקו אורמוש, דיוויד מנגה, אבי מלכה, שון מלכה, אייל משומר, מילאן סמיליאניץ’, ציון צמח, עוז ראלי, אדריאן רוצ’ט, מסאי דגו (מאמן), ייטב לוזון (עוזר מאמן שני), גליל בן שנן (מאמן שוערים), גילי מסיקה (מאמן כושר).
הצטרפו: גל צרויה, טאדאס קיאנסקאס, מאי מזל, ערן ביטון, תומר לוי, יואל גנון, אושרי טוויל, טל שטרית, אליאור משעלי, ניסן דנון, טל אדלר, אור חסידים, שלומי דורה _מאמן) גיא נחשון (מאמן שוערים) ויוסי קקון (מאמן כושר; בכפוף לאישור הבקרה).
נשארו: שי חדד, טל מכלוף, ליאור חדריאן, יאיר הדר, גל אזולאי וסער בנבנישתי.
מתנדנדים: אין.
האיש על הקווים: אחרי שאשתקד ניסה מסאי דגו להיכנס לנעליו הגדולות של יובל נעים וכשל, הפעם יהיה זה שלומי דורה שינסה לשחזר בצורה כזו או אחרת את מה שעשה כאן גדול מאמני אשקלון בכל הזמנים. דורה, שלפני שנתיים העלה את הפועל עכו לליגה הראשונה ובילה בכמה וכמה קבוצות בכדורגל הישראלי, מגיע לראשונה בחייו לאמן בדרום הארץ. המרחק מדי יום מביתו, שממוקם בבוסתן הגליל, מושב ליד עכו, לא הרתיע את המאמן, אלא להפך — הוא היה עבורו אתגר. דורה הוא דור נוסף למשפחה של אנשי כדורגל — שלומי הוא אחיו של הכדורגלן יוסי דורה, אחיינו של המאמן רוני דורה ובן דודו של המאמן טל בנין. הייחוס המשפחתי כמובן לא אמור לשחק תפקיד על כר הדשא, ולמרות הסגל הקיים הוא יצטרך לעשות הכול על מנת שאשקלון לכל הפחות תתמודד על מקום בצמרת הגבוהה. כבר עכשיו קיימת אכזבה ממנו על כך שלא דפק על השולחן מספיק חזק כדי להביא שחקנים טובים יותר בעלי שם וניסיון. אם כי קשה להאשים אותו בכך לנוכח היד הקצרה שהושיטו לו אנשי המועדון עקב המציאות הכלכלית הקיימת. ההגבלה הזו והדחף של אנשי ההנהלה לשתף כמה שיותר שחקני בית עלולה בסופו של יום לפגוע בעונה של אשקלון, וקשה יהיה להאשים רק את המאמן.
תוספת מנהלתית: אחרי שנדמה היה שזה לעולם לא יקרה, בקיץ האחרון הרימו את הכפפה באשקלון ומינו יו"ר חדש בדמותו של פרוספר וקנין. האחרון שאחז בתפקיד היה איתן קסנטיני לפני שנתיים, ובמשך שלוש עונות הוא הביא הצלחות למועדון. וקנין, שועל ותיק בנוף הספורט המקומי, יצטרך להביא את הערך המוסף. לא מעט אומרים לאחרונה שאין צורך בארבעה חברי הנהלה בליגה הלאומית ומתכוונים למנכ”ל דרור אלמלם, למנהל הטכני צ’יקו מגיה, למנהל הקבוצה זוהר מאיר וכאמור לנספח הנוסף פרוספר וקנין. ייתכן שהם צודקים, אך מה שבטוח הוא שווקנין — תומך של תומר גלאם — הוא האיש הנכון במקום הנכון, זאת לאכזבתם של אלמלם ומגיה — תומכיו של איתמר שמעוני. בינתיים הרביעייה הניהולית הזאת מצליחה להסתדר, אך ייתכנו שינויים בסוף אוקטובר — מועד הבחירות המקומיות לרשות העירייה. לא בטוח שאם שמעוני ייבחר לשוב לכס ראש העירייה, הוא ירצה את וקנין בתפקיד. עד אז יש לווקנין מספיק זמן להוכיח במסגרת התפקיד ההתנדבותי שלו שהוא מקצוען אמתי.
התחזקה או נחלשה? הפועל אשקלון מעל כל צל של ספק נחלשה משמעותית בקיץ הנוכחי. לא פחות מ-23 שחקנים סיימו את חוזיהם בקיץ האחרון ולא חידשו אותו, ולא ניתן לומר ש-10 השחקנים שהגיעו הקיץ יכולים למלא חלל שכזה. התקציב אמנם פחת עקב ירידת הליגה, אבל הפועל אשקלון הייתה צריכה לשמר הרבה יותר משישה שחקנים במועדון או לכל הפחות להביא שחקנים דומיננטיים שיחזקו את הקבוצה. באשקלון רוצים להעניק את הבמה לשחקנים שהוקפצו מהנוער, דוגמת דולב אברג’ל, אוראל פיניה ואליעזר יוסף, אך נכון לעכשיו ובסגל הנוכחי היא יותר קרובה לחלק התחתון מאשר לעליון, ולפחות שיצליחו להעביר בבקרה את מה שהחתימו.
הסיכויים: אם הפועל אשקלון תצליח לסיים את העונה באחד מהמקומות הראשונים, זו ללא ספק תהיה הפתעה מרעישה נוכח הסגל שנבנה. כפי שציינו קודם, אשקלון לא עשתה מסע רכש מרשים, והשחקנים שנמצאים בשורותיה הם שחקני חסרי ניסיון, וכשאין לך לפחות מנהיג אחד על המגרש שיכוון את השחקנים, קשה מאוד להצליח. אמנם המטרות הן גבוהות, אבל יש רצוי ויש מצוי.
המטרות: מקומות 5—1. 

שלומי דורה. יחולל הפתעה באשקלון סימן שאלה צילום דוברות הפועל אשקלון