“אני פחות מאוכזב, יותר כואב. כאב לב. כי היינו שם, לא הגיע לנו להפסיד, היינו הרבה יותר טובים מאשר בתקופה האחרונה, שיחקנו כדורגל טוב, הגענו למצבים. השוער שלהם רוזנקוביץ’ הציל כדורים שניר דוידוביץ’ ודודו אוואט ביחד לא עוצרים, משהו לא נורמלי”.
כך אמר הקפטן של הפועל אדומים אשדוד יאיר אזולאי לאחר ההפסד הצורב לשעריים, שבישר את סיום העונה של הקבוצה ואת העובדה שלא תעלה לליגה הלאומית.
“אבל”, הוסיף אזולאי, “אם יש דרך לסיים, זה ככה. לפחות אני מעודד כי סיימנו את העונה במשחק טוב עם יכולת טובה שלנו והודחנו בפנדלים שזה עניין של מזל. תחושת פספוס, בעיקר כי הרצליה עברה את הכח ר”ג, וזה אומר שהיינו אמורים לארח בשלב הבא. יכולנו להגיע לפחות לשלב השלישי בפלייאוף ואפילו לאחרון. אחרי האדום שהם ספגו בהארכה, הרגשנו שאנחנו עומדים להבקיע, אך אז לישי ביטון קיבל גם הוא כרטיס אדום משום מקום והמצב התאזן, חבל”.
איך אתה מסכם את העונה של הפועל אדומים אשדוד?
“עונת בכורה בליגה א’, הגענו לפלייאוף. הייתה לנו קבוצה לא מאוזנת מספיק העונה, בעונה הבאה זה צריך להשתנות. אבל בסך הכול עשינו עונה סבירה לגמרי, עברנו הרבה תהפוכות, שלושה מאמנים שונים”.
יאיר, השאלה המתבקשת, מה התכניות לעונה הבאה? יש מחשבות על פרישה? אתה כבר בן 41.
“האמת שעוד לא ישבתי עם הבעלים, אך אני יכול להגיד שהכיוון הוא שאני אפרוש ואקבל תפקיד מקצועי במועדון. הכיוון כרגע הוא מנהל מקצועי, בערך כמו התפקיד שיוסי בניון קיבל בבית”ר ירושלים. המטרה היא שהבעלים לא יתעסק בעניינים המקצועיים— איזה שחקנים ומאמן להחתים — אלה יהיו העניינים שלי. אעבוד בשיתוף פעולה עם המאמן כמובן, פחות אתעסק בכספים, אלא בעניינים המקצועיים, יותר בכדורגל.
"אני עדיין לא פורש רשמית, אני כן אשמח להמשיך לשחק. אחרי שאשב עם הבעלים ונעשה הגדרות תפקיד, אדע אם זה אפשרי שאמשיך לשחק במקביל לתפקיד החדש, אך הסיכוי לא גבוה".
ל”כאן דרום” נודע כי רוני אוואט סיכם עקרונית במועדון ויהיה המאמן של האדומים בעונה הבאה. מה דעתך על כך?
“אני חושב שהוא מאמן ראוי ומנוסה, מאמן שמתאים למה שהבעלים ואני רוצים לבנות פה. צריך לבנות פה שלד חדש, רענן, צעיר ותוסס של שחקנים מקצוענים שמגיעים לאימונים בקביעות. השלד שהיה בשלוש השנים האחרונות סיים את תפקידו.
"אני מאמין שיישארו מהסגל של העונה ארבעה—חמישה שחקנים בלבד, זה תלוי בהמון דברים. יהיו שחקנים שאם ירצו להישאר יצטרכו לרדת בשכר”.
חתיכת אירוע
בראשון בערב חגגה משפחת אזולאי את הולדת הבן באירוע באשדוד. זהו הילד הרביעי של זיוה ויאיר. זה לא היה אירוע רגיל, שכן במהלך הערב שוגר לעיר מטח כבד של רקטות, וצופרי האזעקה לא חדלו מלייבב.
יאיר, קודם כול מזל טוב. מה שמו בישראל?
“תודה רבה, קראנו לו אימרי”.
אנשים נמנעו מלהגיע לאירוע בשל המצב הביטחוני?
“האירוע נערך ב’אהובת הספן’ בעיר. הזמנו 190 אורחים, הגיעו בערך 120-100 אנשים. לאשתי יש משפחה גדולה בשדרות שרובה לא הגיעה בשל המצב”.
איך עברו עליך ועל אשתך היומיים האחרונים? שקלתם לעשות את האירוע יותר מצומצם בעקבות המצב הביטחוני?
“היו לנו הרבה התלבטויות. היום (ראשון, ל”א) בשעה 11 דיברתי עם בעל האולם ואמרתי לו שיבטל הכול, תכננו ללכת לבית הכנסת שנמצא מתחת לבית שלנו באזור י"א, שיש בו מקלט די גדול שעושים בו ארוחות והכול, לעשות את מצוות ברית המילה עם 50-40 מוזמנים, משפחה וחברים קרובים”.
אז מה קרה שבסוף החלטתם כן לערוך את ברית המילה באולם?
“התחילה רגיעה יחסית, בעל האולם אמר לי שיש באולם מקלט בו יכולים להיכנס עד 150 אנשים ולהגיע אליו לוקח 20-10 שניות, אז זרמנו על זה”.
איך היה האירוע?
“אנשים באו לאירוע, אכלו ונהנו, קיימנו את מצוות ברית המילה. לקראת הסוף, בשלב של הקינוחים בערך, התחילה התקפה מטורפת, תפסו אותנו שבע—שמונה אזעקות”.
איך אתה ואשתך הגבתם בזמן האזעקה? איך האורחים הגיבו?
“אשתי כל היום הייתה בלחץ, בזמן האזעקה לקחה את אימרי הקטן על הידיים למרחב המוגן.
"חלק מהאורחים היו אשדודים שמתורגלים למצב, חלק נלחצו, חלק אפילו יצאו לצלם, כולנו נכנסנו לממ”ד ממש בלי בעיה. שלומי ארבייטמן למשל כבר יצא לרכב ותכנן לנסוע הביתה, ותפסה אותו אזעקה נוספת. למזלנו, הוא הספיק להגיע בחזרה אל המקלט. לאט לאט האורחים התחילו להתפזר לאחר האזעקות. למזלנו מטח הטילים הגיע בסוף האירוע ולא כבר בהתחלה”.
