קבוצת הפועל אדומים אשדוד רשמה עונה בינונית. אמנם זו הייתה העונה הראשונה של האדומים בליגה א’ הקשה, ומקום רביעי הוא מקום בהחלט מכובד, אבל התחושה היא שאפשר היה לצפות ליותר.
הקבוצה עברה תהפוכות רבות. זה החל עם פיטוריו של פיני עייש, המשיך עם המחאות נגד גילי לנדאו והסתיים עם עוזר המאמן עמוס וזאנה על הקווים ופרשת הפוליגרף המדוברת.
הנה גיליון ההערכה שלנו לשחקנים ולצוות על העונה שחלפה:
דין גל: השוער, שגדל במכבי נתניה, הציג עונה סבירה והיה פצוע למשך כמה חודשים. ציון: 6.
אלון אאולוב: התחיל את העונה כשוער שלישי אלמוני והתקדם עד למעמד של שוער ראשון בקבוצת צמרת בליגה א’. הציג יכולת טובה בסיום העונה ובמשחק הפלייאוף מול מכבי שעריים. ציון: 8.
יאיר אזולאי: הבלם האגדי כבר לא ילד. הקפטן והסמל של הפועל אדומים אשדוד כבר בן 41 וצפוי להפוך למנהל המקצועי של הקבוצה.אזולאי רשם עונה סבירה, בניגוד לעונה שעברה, שבה היה המצטיין הראשי. המהירות שלו באופן טבעי נפגעה, אך חוכמת המשחק והניסיון נשארו, והוא תרם מהם כשהיה צריך.
ההגנה של האדומים העונה הייתה עקב האכילס שלה, ויחסית לקבוצות הצמרת הייתה חלשה. ציון: 7.
גיא עיני: הבלם שהגיע מנס ציונה התגלה כאחת מנקודות האור של העונה. ציון: 8.
אור הרשקוביץ’: הוא אחד מהגורמים לכך שההגנה של האדומים הייתה חלשה העונה. הגיע בינואר ולא השתלב כראוי בקבוצה. ציון: 3.
נוגן חן: עונה לא רעה למגן הימני, שפתח אותה בצורה בינונית, אך הציג גרף התקדמות עולה ככל שהעונה התקדמה.
מביא תמיד מהירות ורצון למשחק, אך צריך להשתפר מהבחינה ההגנתית ולשפר את כוחו הפיזי. ציון: 6.
רחמים צ’קול: החל את העונה כמגן, ולמרות תרומה התקפית לא רעה, גרם לחורים רבים באגף השמאלי של האדומים.
בהמשך העונה הפך לשחק כקשר וגילה את עצמו מחדש. ציון: 7.
עמירן ביטון: שיחק בכמה תפקידים והיה תמיד איפה שהמאמן היה צריך אותו, אם זה כקשר, מגן או אפילו בלם. אף שמבחינת יכולת, הוא לא מהמוכשרים ביותר בליגה א’, הוא תמיד נתן את הנשמה למען המועדון והקהל שהוא כל כך מחובר אליו. שחקן סגל בהחלט ראוי וטוב. ציון: 6.
סטניסלב גולדברג: הגיע בינואר מאירופה בתור הבטחה גדולה ועם חוזה שמן, אך התגלה כבלוף.
מלבד כמה תיקולים מוצלחים ושימוש בכוחו הפיזי, לא תרם הרבה, בטח לא כמו שחקן שציפו ממנו להיות “שובר שוויון”. ציון: 5.
בן בוטבול: הפגין לחימה וכמה הבלחות עם משחקים טובים , אך לא היה הגרזן שציפו ממנו. ציון: 6.
לידור כהן: הגיע כהבטחה, אך הציג יכולת חלשה מאוד. ציון: 4.
לישי ביטון: רשם עונת בכורה אדירה בליגה א’. שחקן שהגיע לאן שהגיע בעזרת הרבה אמונה ועבודה קשה ובהחלט ראוי לליגות גבוהות יותר. מחובר לקהל ולמועדון, דמות אהובה בחדר ההלבשה, פעלתן על המגרש, רץ ללא הפסקה בהגנה ובהתקפה, כובש, מבשל ומבצע עבירות חכמות כשצריך. ציון: 10.
יוני רביבו: שחקן מוכשר, אך לא התאים לשיטת המשחק של האדומים ואף תקע אותה לעיתים בהתקפה שהפכה לאיטית ולא חדה ומאיימת.
למרות זאת, הציג כמה שערים ובישולים מרהיבים עם רגל שמאל האימתנית שלו, בין השאר במשחקי החוץ מול הרצליה וחולון. ציון: 7.
גדיף ווארקט: התחיל לקבל צ’אנסים אמיתיים רק לקראת סיומה של העונה.
שחקן מוכשר מאוד, עם דריבל מהטובים בליגות הנמוכות ופוטנציאל אדיר. צריך לשפר את קבלת ההחלטות שלו. ציון: 7.
נועם תרועה: לאחר שהיה אחד מהמצטיינים בעונה שעברה, הפגין עונה חלשה מאוד, ולמרות המהירות האדירה שלו, לא תרם הרבה. ציון: 4.
אבירם ברוכיאן: הגיע פצוע ולא בכושר משחק מספק, אך בדקות ששיחק ראינו את אבירם ברוכיאן שאנחנו מכירים.
ברוכיאן חילק כדורים חכמים, בישל שערים וניהל את המשחק של האדומים. ואפילו זכינו לראות כמה בעיטות חופשיות מרהיבות. ציון: 7.
עידן שריקי: החלוץ הוותיק הגיע להפועל אדומים בקול תרועה רמה ולא אכזב. הוא הציג עונה טובה וסיים שני רק ליוסי אסייג מכפר קאסם כמלך השערים של הליגה. הביא הרבה ניסיון והפגין קור רוח מול השער. ציון: 9.
שלומי ארבייטמן: הגיע עם הרבה ציפיות ואבק כוכבים סביבו, אך אכזב.
הוא הראה טיפת ניצוצות מארבייטמן המוכר עם השתלטויות מרשימות על כדורי גובה ונוכחות מורגשת ברחבה, אך רשם החמצות רבות שלא מתאימות לו בכלל וכבש שלוש שערים בלבד. ציון: 5.
גילי לנדאו: חירב במו ידיו את הקבוצה שפיני עייש העלה שתי ליגות ברציפות.
סירב להחתמת שחקני רכש שעשו חיל במקומות אחרים, לא נקשר אל השחקנים, טעה בהצבת הרכבים ומערכים. ציון: 3.
עמוס וזאנה: עשה את המקסימום עם האמצעים שעמדו לרשותו. ציון: 8.