לפני שנים רבות, יצאה חברה שלי לגלות את אמריקה. היא נחתה בניו יורק ועם חברה נוספת למסע התארגנו לטיול מחוף לחוף, רכשו מכונית גדולה, ומיני פריטים למסע. חיפשו להן מנגל קטן, כזה שמשתמשים אצלנו לפיקניקים, מנגל מתכת קטן, בכל ניו יורק הגדולה לא נמצא מנגל קטן. אין דבר כזה, היא הסבירה לי שאמריקה לא מחזיקה […]
התנ”ך נחשב לספר הפופולארי והנמכר ביותר בכל הזמנים. בעוד שהיהדות שמה דגש על חמשת חומשי תורה, ובבית הכנסת מתחילים ומסיימים כל שנה, בשמחת תורה, לקרוא את התורה, מייסדי המדינה בחרו מהמקורות דווקא את הנביאים. הם לא התיימרו להפוך את המדינה למשיח, רק קצת גאולה וליצור חברה שנשענת על עבר בלי כל הסממנים הדתיים. המשיח בינתיים […]
הנגן באוטו השמיע לי את אלביס, נסעתי לאורך השדרה לכיוון מערב, ובדיוק כשמראות חוף הים, הים המדהים של אשדוד, נגלו לעיניי, אלביס שר לי בקולו העמוק את השיר THE GREEN, GREEN GRASS OF HOME. דמעות זלגו מעיניי. כל כך נוסטלגי וכל כך סמלי, כי תמיד כשאכנס לעיר אשדוד זה לחזור הביתה. כאן גדלתי וכאן זיכרונות […]
פעם לפני המון שנים, בארץ לא כל כך רחוקה, כשהייתה מדינה צעירה, וחסרו בה תקציבים, באו אליה המון אנשים מכל מיני מקומות בעולם. דיברו הרבה שפות והתקשו להבין זה את זה. המנהיגים בה החליטו שהשפה שידברו בה תהיה עברית, לכן עיברתו את שמות אלה שהגיעו אליה ודחפו שלכל תופעה יקראו בשם מתוך השפה. מאוד לא […]
מה כבר יש לי להתלונן, החיים דבש. אני צופה בחדשות, אין מה להתלונן, למה שנהיה חמוצים, הכל דבש. ניצחנו את הקורונה. הראנו לה איזה חברה נפלאה אנחנו. תחשבו על זה, רובנו שרת בצבא, למדנו הלכות משמעת. כשיש אויב כולם מתלכדים ועושים כל מה שצריך, כל ערב ישבנו במסדר והגנרל נתן לנו את פקודת היום. ואנחנו […]
האדם שהמציא את הדת עשה את זה כנראה מכמה סיבות. הראשונה היא כנראה אי היכולת להסביר תופעות עוצמתיות בטבע. השנייה – ניסיון להשפיע על התופעות בדרך של מחשבה ובקשה. כך נולדו התפילה והפולחן. והשלישית קשורה ליכולת של אותו אחד בקהילה להבין שזו דרך לשעבד המונים ולהשתלט עליהם. לא, אל תחשבו שזה פרק בפילוסופיה. אלא יותר […]
מכל הדברים שהיו קשים לי השבוע בסגר הזה הכי קשה לי היה לא להשתתף בהלוויה שלאימה של החברה שלי בת שבע. כי אפילו להתאבל או לנחם אבלים אסור בימי הקורונה. בשבת הגיעה אליי הידיעה שמרסל אילוז נפטרה. זו לא הייתה הפתעה. מרסל, בת 84, הייתה חולה ומאושפזת במצב אנוש. אבל לא משנה כמה שנהיה מוכנים […]
יומני היקר שלום, אופס! כך כותבים ילדים כשאומרים להם לנהל יומן המתאר את חייהם. ההמשך המתבקש: קמתי בבוקר, צחצחתי שיניים, התלבשתי והלכתי לבית הספר. אז כשביקשו ממני שאכתוב על החוויות שלי ממעצר הבית שבו אני נמצאת, אפשר לתאר את השגרה: קמתי, צחצחתי שיניים, התלבטתי אם להתלבש, כי אפשר להמשיך בפיג’מה. יש דרכים שונות לחיות את […]
בהגדרה אני אדם שיודע ליהנות מהחיים. אני תמיד שמחה לטעום מאכלים טעימים, לנסוע למקומות רחוקים, לראות נופים חדשים, לפגוש אנשים מתרבות אחרת. אני אוהבת להקשיב למוזיקה טובה, לראות מופעים, סרטים, הצגות. ובכל זאת, מאז ילדתי ההנאות האישיות לא מספיקות, אני רוצה לראות עולם צודק מסביבי ולהיאבק למען אלה שגורלם לא שפר עליהם. מאז גיל 15 […]
מי שלא נכנס לכנסת הוא אילן גילאון האשדודי, שלאחרונה עזב עם אשתו יהודית לרמת גן. גילאון הוצב במקום השמיני ברשימת העבודה-גשר-מרצ, שקיבלה שבעה מנדטים. כך שאם לא יחול שינוי יוצא דופן ואם לא תהיה התפטרות מרעישה של אחד מבכירי הרשימה, הוא נותר בחוץ אחרי הרבה שנים בפרלמנט. גילאון מאוכזב מאוד מהתוצאות, פחות במישור האישי, אם […]
ישבתי הרבה מול המקלדת, הדף הלבן הווירטואלי היה ריק. התלבטתי אפילו אם לוותר השבוע, ופשוט לא לכתוב כלום. מה כבר לא אמרתי על אפשרויות הבחירה שלנו. אני מנסה ב—50 השנים האחרונות לקחת חלק בפעילות פוליטית. כן, 50 שנה מאז שהייתי ילדה. תמיד הייתי שייכת למיעוט, וכך גם עד היום. אני יודעת שלהאמין בשוויון, שלום ובאהבת […]
הידיעה כי מתחם המגדלור שעל גבעת יונה, שהיה שייך לחיל הים, סגור כבר כמה שנים, הציפה אותי בהתרגשות נוסטלגית. לא ידעתי שהמקום כבר לא משמש את הצבא. למרגלות המגדלור היה מוצב קטן של חיל הים, חלק מהבסיס הצבאי הצמוד לנמל. במוצב הזה שירתתי אני בשנת 1976. הייתי מוכ”מת, מלשון מכ”מ (מגלה כיוון ומרחק), באנגלית: ראדר. […]
פרידה היא חוויה שאנחנו עוברים בתחנות חיינו. הסיבות יכולות להיות עצובות כמו מוות ויכולות להיות שמחות כמו עזיבת הבית כשמתבגרים ומוצאים בני זוג לחיים או כמו לצאת לפנסיה ממקום עבודה כשמגיעים לגיל פרישה. צריך להפנים את העניין ולקבל את השינויים בחיים. זה לא קל. אבל צריך לנסות להפיק את הכי טוב שאפשר. והכי חשוב לא […]
דומה שלחבר הכנסת אילן גילאון מאשדוד קצת נמאס מפוזת השורד. אחרי שעבר שני אירועים מוחיים, שבעקבות הראשון שבהם נקטע המירוץ שלו לראשות מרצ, ולאחר האיחוד עם ברק ושפיר הוא נדחק למקום החמישי ברשימת המחנה הדמוקרטי ונכנס לכנסת בעקבות הבחירות בשבוע שעבר, כמעט בקושי. הוא עדיין לא יודע, בעצם מי כן, איך תיראה הקואליציה הבאה, אך […]
דמיינו עכשיו כפתיחה איך אני מול המקלדת, והתמונה הראשונה: הדרך לקלפי ביום הבחירות. אני צולעת עם נקע יחד עם אילן והבן שלי עמרי לכיוון מקום ההצבעה. בדרך סוכות ושמשיות של הרשימות. כמו תמיד רק יותר מנומנם. הראשונים שבאים להציע את מרכולתם הם שני צעירים שמושיטים פלייר לאילן, בשקט ללא התלהבות יתרה. להצביע לאמת. צחקתי ושאלתי, […]
נגמרו הגבולות שעוד אפשר לחצות. כל מה שקורה אצלנו בשבוע האחרון זה עולם אחר, ואין מילים יפות להביע את הגועל. אז אחרוג ממנהגי ואכתוב ללא גבולות, בצורה הכי בוטה וגסה כדי להבין בעצמי איפה אני חיה. כל השבוע האחרון הרגשתי שאני חיה בגיהינום. אז החום של יולי—אוגוסט רק נותן רקע נהדר. אומרים שבגיהינום חם, יש […]
אני לא יכולה להתעלם מהריאיון של טל בשן במוסף “7 ימים” בשבוע שעבר. הראיון שחשף את מה שעבר על אילן בשלושת החודשים האחרונים. טל הצליחה לצייר במילים את מה שעבר עליו. אילן הוא נבחר ציבור שמאמין בשקיפות בכל מה שקשור למצב בריאותי או כספי. שקיפות כזו יכולה לעורר הרבה הערכה. אני חושבת שיש רגעים אינטימיים […]
אני רוצה לדבר על ראש עירייה אחד שמאוד מוצא חן בעיניי. ראש עירייה לא שמאלני, ליכודניק. היה שגרירנו ב-OECD , חבר כנסת מהליכוד. אני רוצה לדבר על כרמל שאמה, ראש עיריית רמת גן. מאז שהוא נבחר הרמת—גנים מאושרים. רמת גן עיר ללא הרבה חן. היא פרבר של תל אביב, רחובות צפופים, כבישים צרים, בתים ארכאיים […]
