חנויות רבות מקושטות בתקופה הזו בסגנון חג המולד. איילים לבנים על רקע אדום, פתיתי שלג משושים וסנטה קלאוס כגמד קשיש וחביב, וכמובן ברים ומסעדות המזמינים לחגיגות סילבסטר קופצים מכל מקום. אבל דווקא העמדת עץ אשוח במתחם ביג נראתה, או ניסתה להיראות, כמעשה מתריס. עברתי שם בזמן האחרון, ראיתי אנשים ניגשים ומצטלמים, חלקם חשבו שהעץ לא […]
השבוע צוין יום הקדיש הכללי של נספים בשואה שמועד מותם אינו נודע. באופן טרגי ומצמרר התבשרנו השבוע על מותה של רונה רמון ז”ל אחרי מאבק ממושך במחלת הסרטן. אנשים שונים, ואף רונה עצמה, דנו בכאב רב בסבלה ובהקבלתו לדמות המקראית איוב. לפני כשנה מסרה דברים בחוג התנ”ך 929 בבית הנשיא על בשורות איוב, ודבריה התפרסמו […]
הגשם והחנוכה החזירו אותי לזיכרונות ילדותי עד שבתי התקררה ואחריה כמעט כל בני הבית, מה שהחזיר אותי למציאות. ואז, מול החנוכייה הדולקת, הייתה לי הארה
נשים רבות במדינת ישראל חיות בפחד מתמיד ובחוסר ביטחון אישי. אלימות כלפי נשים היא לא עוד חתך סטטיסטי יבש וסתמי, זו תופעה בסדר גודל לאומי, וההתייחסות אליה צריכה להיות ממש כמו במאבק בטרור על רקע לאומני
יומיים לאחר שאימי נפטרה בפתאומיות הלך לעולמו אריק איינשטיין. מאז, במשך חמש שנים, שני האירועים הללו צמודים, והשירים של איינשטיין מזכירים לי אותה ואותו ואת
מה שאיבדנו
בעקבות פרשת "טיסת השבת", שבה חלק מהנוסעים, לפי הנטען, התפרעו ונהגו באלימות כלפי צוות אל על, נוצר עליהום על המגזר החרדי. מלכי רוטנר מגישה כתב הגנה בשם אותו ציבור ומפנה את האצבע המאשימה לכיוון שונה לגמרי
רק ביום ראשון חזרנו מטיול ברומא, שבו נהנו מאווירה נעימה ורגועה. רגע אחרי הנחיתה בארץ נכנסנו לתוך ההסלמה הביטחונית, הלחץ והקצב האחר כל כך
רעמי הג’ינגלים נדמו ושאגות הפעילים נאלמו. העיר נותרה ערומה משלטי הבחירות שכיסו אותה לאורך חודשים. אפשר לחזור לדבר, פשוט לדבר
נגמרו החגים ונגמרו התירוצים, אין לאן לברוח, חוץ מאשר לסיפורים שקראתי בחופש ולקחו אותי למקומות אחרים. יש תקווה, אחרי הכול
למרות הצפיפות המעיקה פלוס משפחתיות דביקה, השהייה בסוכה יכולה להיות לא רק זמנית אלא לפעמים אפילו מלבבת
את יום כיפור בילדותי בתל אביב אני זוכרת כמאורע שהרגשתי בו ניצחון על הסביבה החילונית. היום ממרום שנותיי אני חושבת שזה יום שבו כולנו מנצחים
חגי תשרי מעבר לדלת והדחיינים שבינינו אוהבים אותם במיוחד. אבל אפשר וגם כדאי להתייצב מולם חזיתית ולקבל אותם לתוכנו
ילדיי חזרו לספסל הלימודים, כי במערכת החינוך החרדית לוחות הזמנים שונים מעט ממערכת החינוך הממלכתית. גם בחופש הגדול היה חשוב להם ללמוד ולקרוא, ואני בכלל לא מתלוננת
כשאמירת הסליחות באוויר וחודש אלול כבר כאן, החום אמנם בשיאו אבל גוויעת הקיץ החלה. אז מה הפלא שמצב הרוח פואטי?
הביקור עם ילדיי בסופרלנד הזכיר לי שאני כבר פחות מתלהבת לעלות על רכבות הרים וקרוסלות אימתניות. אז מתי כבר ייגמר החופש הגדול?
בשבת הקרובה לקראת בין השמשות נתאסף אני ומשפחתי בסלון ביתנו ונאכל סעודה מפסקת. סעודה שאמורה לסמן את סיום השבת שבה לא נוהגים אבלות, לתחילת צום ט’ באב שבו מתכנס עם ישראל ליום צום שבו נהוגות הגבלות האבל החמורות ביותר. גם השנה תהיתי לגבי משמעותו של צער אמיתי. אחרי החורבן נקבעה הלכה שבזמן ברכת המזון הנאמרת […]
הגבלת הכניסה לפארקים באמצעות כרטיס תושב: ברור לכולם שהדבר מכוון נגד הציבור החרדי. אז מה יהיה השלב הבא?
הגזרה מתחממת, האש מתפשטת וטווח הבלונים והעפיפונים הולך וגדל. ומכתב של אורי בת ה-10 יכול ללמד אותנו, המבוגרים, מה באמת חשוב ומהי מנהיגות
